ויזת J-1 היא ויזה לא־מהגרת למי שאושרו להשתתף בתוכנית חילופי מבקרים מוכרת בארצות הברית. מחלקת המדינה מונה קטגוריות שונות, ובהן מתמחים, חוקרים, מרצים, מורים, מדריכי קייטנות, רופאים, סטודנטים בתוכניות חילופים ו־Au Pair. לכל קטגוריה כללים משלה.
למה ESTA או ויזת תייר אינן המסלול לתוכנית חילופים?
מחלקת המדינה קובעת שמשתתף בתוכנית חילופי מבקרים צריך ויזת J מתאימה. אי אפשר להגיע להשתתף בתוכנית כזו באמצעות ויזת מבקר B1/B2 או במסגרת תוכנית הפטור מוויזה עם ESTA. אורך התוכנית או העובדה שאין שכר אינם הופכים אותה לביקור תיירותי.
לעומת זאת, פגישה קצרה עם מוסד, סיור בקמפוס או קורס פנאי קצר עשויים להיבחן אחרת לפי הפעילות בפועל. קראו גם את המדריך לקורס קצר בארצות הברית ואת ההבדל בין ויזה ל־ESTA.
מתחילים בתוכנית ובספונסר — לא בטופס הוויזה
הצעד הראשון הוא להתקבל לתוכנית דרך ארגון שאושר כספונסר בידי מחלקת המדינה. רק ספונסר מיועד רשאי להנפיק טופס DS-2019. הגוף שמארח אתכם בפועל — חברה, אוניברסיטה, בית ספר או משפחה — אינו בהכרח הספונסר הרשמי.
לפני תשלום בדקו את שם הספונסר, קטגוריית התוכנית, תאריך התחלה וסיום, מקום הפעילות, העלויות, הביטוח ותנאי הביטול. אם הובטחה עבודה או התמחות, בקשו פירוט כתוב של הפעילות והתגמול. תוכניות Intern ו־Trainee דורשות בדרך כלל גם טופס DS-7002 המתאר את תוכנית ההכשרה.
מה התפקיד של DS-2019, SEVIS ו־DS-160?
טופס DS-2019
זהו מסמך הזכאות הבסיסי של תוכנית חילופי המבקרים. הספונסר ממלא אותו לאחר שבחר את המשתתף והזין את פרטיו. הטופס מציג את זהות המשתתף והספונסר, קטגוריית החילופים, תאריכי התוכנית והערכת העלויות. קבלת DS-2019 מאפשרת להגיש בקשת ויזת J, אך אינה מבטיחה שהוויזה תאושר.
רישום SEVIS ואגרת I-901
משתתפי חילופים רשומים במערכת SEVIS. לאחר שהרישום פעיל, משלמים את אגרת SEVIS I-901 אם היא חלה על התוכנית. קיימים חריגים לתוכניות מסוימות במימון ממשלתי, ולכן אין לשלם לפי עצה כללית; בודקים עם הספונסר ועם האתר הרשמי.
טופס DS-160
זהו טופס בקשת הוויזה המקוון. לאחר שליחתו שומרים את דף האישור לקראת הריאיון. לפרטים מעשיים עברו אל מדריך DS-160.
איך מתכוננים לריאיון J-1?
מחלקת המדינה מפרטת מסמכי בסיס ובהם דרכון מתאים, דף אישור DS-160, קבלת אגרה אם נדרשת, תמונה לפי הכללים וטופס DS-2019. למתמחים ולמשתלמים בקטגוריות המתאימות נדרש גם DS-7002. מקום ההגשה עשוי לבקש מסמכים נוספים על מטרת הנסיעה, מימון וכוונה לצאת בתום התוכנית.
עברו על כל שורה ב־DS-2019 וודאו שהשם והדרכון תואמים. הכינו הסבר פשוט: מהי התוכנית, מה תעשו, מי הספונסר, כיצד תמומן השהייה ומה התוכנית לאחר הסיום. אין צורך ללמוד תשובות בעל פה; כן חשוב שכל המידע יתאים למסמכים.
הזמינו טיסות שאינן ניתנות לביטול רק לאחר בחינת הסיכון. קבלה לתוכנית, תשלום אגרות וקבלת DS-2019 אינם מבטיחים ויזה או כניסה.
כניסה לארצות הברית, בני משפחה וכלל השנתיים
בעלי J-1 אינם מורשים בדרך כלל להיכנס יותר מ־30 יום לפני תאריך תחילת התוכנית. בגבול מציגים דרכון, ויזת J ו־DS-2019; קצין CBP הוא שמחליט על הכניסה. הוויזה עצמה אינה הבטחה לכניסה.
בן או בת זוג וילדים לא נשואים מתחת לגיל 21 עשויים להיות זכאים ל־J-2 אם קטגוריית התוכנית מאפשרת זאת. כל אחד מקבל DS-2019 נפרד ומגיש בקשה משלו.
חלק מבעלי J-1 כפופים לדרישת שהייה של שנתיים במדינת הבית לפי סעיף 212(e), למשל בשל מימון ממשלתי, הכשרה רפואית מסוימת או תחום שמופיע ברשימת הכישורים הרלוונטית. זה אינו חל על כולם, אך חשוב לבדוק לפני שמקבלים החלטות על שינוי מעמד או תוכניות המשך.
אם המטרה היא לימודים אקדמיים רגילים ולא תוכנית חילופים, עברו אל מדריך F-1 או אל מדריך M-1.
צריכים לארגן את בקשת הוויזה?
VISA PLUS יכולה לסייע בסידור הפרטים והמסמכים לקראת בקשת ויזה. ההחלטה על התוכנית, ההנפקה והכניסה מתקבלת בידי הספונסר והרשויות המוסמכות.
לשירות ויזה לארה״ב ←